הדימויים בשחור לבן הצרובים בתודעתנו תחת המושג "גטו ורשה", הנתפסים בעינינו כהדפס תיעודי של הטרגדיה שהתחוללה שם, לקוחים ברובם מתוך אחד מסרטי התעמולה הנאצים האכזריים והמסתוריים ביותר. הפקת הסרט שצולם חודש לפני גירוש הגטו מעולם לא הושלמה.

ארבע נערות שובות לב, מהגרות מברית המועצות ובנות יחידות לאימהותיהן החד-הוריות נפגשו בקבוצת תיאטרון בחולון שאפשרה להן לבחור לספר את סיפורן מתוך קבלה ולא מתוך שיפוט.

עדינה בר-שלום, בתו הבכורה של הרב עובדיה-יוסף, מקימה מכללה אקדמית כדי לאפשר לחרדים להתפרנס בכבוד. כדי להצליח היא צריכה לגייס את ברכתו של אביה.

גדי תמיד חלם לצאת מהשכונה הסגורה והצפופה שבה גדל בחולון, הוא קנה חורבה בבנימינה והתחיל לשפץ אותה. אבל חלומו של גדי מאיים על המסורת של אחת האומות העתיקות בעולם- עדת שומרי התורה, השומרונים.

פעם קיווה יגאל להתמסר בכל לבו ללימוד תורה ואולי אפילו להיות ראש ישיבה. כיום, הוא מנסה לפצח את השאלה איך ניתן להחדיר את האינטרנט אל החברה החרדית.

שירלי היא צלמת עיתונאית קשוחה מאמסטרדם. במשך שנים הגנה על רגשותיה מאחורי המצלמה בזמן שתיעדה רגשות וסיפורים אנושיים, אבל אביה מעולם לא שיתף אותה ברגשותיו ובסיפורו האישי מהשואה.

פייר ומסעוד, בנים של קצין צד"ל הגיעו מלבנון לישראל כנערים, פייר מבקש להתמסר למוסיקה הלבנונית שהוא אוהב אבל נאלץ לפרנס את משפחתו ומסעוד אוסף את חבריו, כולם בנים של חיילי צד"ל, ומקים את קבוצת הכדורסל– ארז נהרייה.

ראובן ורדי רוצה לחזור לישראל, אותה עזב לפני יותר מ- 50 שנה. הוא בן 75, לא מזמן יצא לפנסיה והוא חש שבפאריז, מלבד פיירלואיג'י, לא נשאר לו הרבה. בביקור האחרון שלי אצלם, נכנסתי אל הדירה והדבר הראשון שראיתי היה שהכיסאות העתיקים אינם.

בעידן של העדר דוגמא אישית ותחושה של אובדן מנהיגות, כשהתדמית התקשורתית היא חזות הכל, מעוררת דמותו של מנחם בגין געגועים בקרב אוהדים כמתנגדים. אורח חייו הצנוע, יושרו, רגישותו, נאומיו ודביקותו בעקרונותיו מעוררים רצון עז לבדוק את החומרים מהם היתה מורכבת מנהיגותו. 

שלושת הסרטים בטרילוגיה: חרדות, גיוואלד ודת.קום, מאפשרים לראשונה לחברי העדה החרדית לספר את סיפורה, אל צול האתגרים והאמוציות שמציבה מולה המדינה, הכלכלה המודרנית והתרבות החילונית.

בכפר אל-סייד בנגב גרה קהילת החרשים הגדולה בעולם. חירשות בכפר אינה נחשבת לנכות וכל בני הכפר, שומעים וחרשים כאחד, מדברים את שפת הסימנים הייחודית לקהילה זו.

אב מוריש לבנו דימויים של מלחמה. אבל מה קורה כשהתמונות נבזזות ונעלמות למשך 40 שנה?