כל ערב
ראובן ורדי רוצה לחזור לישראל, אותה עזב לפני יותר מ- 50 שנה. הוא בן 75, לא מזמן יצא לפנסיה והוא חש שבפאריז, מלבד פיירלואיג'י, לא נשאר לו הרבה. בביקור האחרון שלי אצלם, נכנסתי אל הדירה והדבר הראשון שראיתי היה שהכיסאות העתיקים אינם.
בימוי: יוסי אבירם
הפקה: איתי קן-תור, נעמי שחורי- בלפילמס
תיעודי | 75 דק' | ישראל 2009 | עברית, צרפתית, ואיטלקית עם תרגום לעברית
צילום: יוסי אבירם
עריכה: שרי עזוז
עיצוב תמונה: סטיב סבן
עיצוב פסקול: רונן נגל
בתמיכת: yes דוקו, קרן מקור
פרסים:
הסרט הטוב ביותר- Golden Centaur Message to Men Festival , רוסיה- 2010
פסטיבלים:
Grenoble International GLBT Film Festival, France 2011
Massage to Men International Film Festival, Russia 2010
Torino GLBT International Film Festival, Italy 2010
Seattle International Film Festival, 2010
Copenhagen GLBT Int'l Film Festival, Denmark 2010
Boston Jewish Film Festival, USA 2010
Atlanta Jewish Film Festival, USA 2010
Jerusalem International Film Festival , Israel, 2009
ראובן ורדי רוצה לחזור לישראל, אותה עזב לפני יותר מ- 50 שנה. הוא בן 75, לא מזמן יצא לפנסיה והוא חש שבפאריז, מלבד פיירלואיג'י, לא נשאר לו הרבה. בביקור האחרון שלי אצלם, נכנסתי אל הדירה והדבר הראשון שראיתי היה שהכיסאות העתיקים אינם. "אני מוכר אותם" אמר ראובן. "אני לא צריך כסאות איתי שייסחבו אחרי כשאני הולך לגן עדן.." הרגשתי שזה יותר מאשר למכור כסאות. בשביל פיירלואיג'י שצעיר מראובן ב-10 שנים, ישראל אינה אפשרות, ובכלל הוא נלחם בעצב והפסימיות שעוטפים את ראובן.
"כל ערב" הוא דיוקן אינטימי של ראובן ופיירלואיג'י, דיוקן של רגע מסוים, שמייצג אולי את סיפור חייהם וגורלם.
